החלטה בתיק ב"ל 20151-08-09

1.                 תביעה זו הוגשה כנגד החלטת הנתבע לדחיית תביעת התובע להכיר בפריחה האלרגית בעור ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן - החוק). הנימוק לדחיית התביעה היה כי התובע לא הוכיח קיומן של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו, ואשר הביאו לאלרגיה בעור ממנה הוא סובל.

2.                בהתאם להודעת הצדדים בדבר הסכמתם למינוי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין ולהסכמתם על חלק מהעובדות בלבד, נשמעו בפנינו ביום 3.4.11 עדות התובע וסיכומי הצדדים, ועל יסודם מינינו ביום 23.6.11 את פרופ' רוני וולף, כמומחה יועץ-רפואי (לעיל ולהלן - המומחה), על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע, כפי שתוארו בפניו, לבין האלרגיה בעור ממנה הוא סובל.

3.                ביום 14.8.11 מסר המומחה את חוות דעתו לבית הדין, ולאחר קבלתה הגיש הנתבע בקשה לפסילת המומחה. הנימוק לבקשת הנתבע היה, כי המומחה ציין בחוות דעתו את הדברים הבאים:

"בפנינו מקרה מורכב ומסובך, שכל החלטה בו תהיה נתונה לביקורת מצד הצדדים. אני הייתי בוחר לחמוק מהקשיים ע"י כך, שלא אתייחס לחומרים בעבודתו של התובע ואתרכז בעובדה אחת המקובלת על כל הנוגעים במקרה והיא, שמדובר בפריחה התלויה בקרינת השמש ונגרמת על ידה."

לטענת הנתבע, משבחר המומחה שלא להתייחס בחוות דעתו לתשתית העובדתית שנפרשה בפניו, יש למנות מומחה אחר.

4.                בהחלטת בית הדין מיום 8.12.11 נדחתה בקשת הנתבע, תוך שנקבע כי אמנם מקובלת עמדתו בדבר הפגם בחוות דעת המומחה, עת קבע קשר סיבתי על דרך ההשערה ללא התייחסות מפורשת לתנאי עבודת התובע, אולם יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה המנחה ולהנחיות מיום 1.5.10, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים שהוצאו על ידי נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כבוד השופטת נ. ארד (להלן - הנחיות  הנשיאה), פגם זה ניתן לריפוי במסגרת הפניית שאלות הבהרה למומחה, תוך הפנייתו בשנית לנסיבות העובדתיות כפי שנקבעו בהחלטת המינוי. לפיכך ניתנה לנתבע שהות להגשת שאלות הבהרה למומחה.

5.                בהחלטה מיום 18.12.11 הופנו למומחה 5 שאלות הבהרה, בהן הופנתה שימת לבו בשנית לתשתית העובדתית, כפי שנפרשה בפניו. ביום 9.1.12 מסר המומחה את חוות דעתו המשלימה לבית הדין, והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב על יסוד האמור בחוות דעת המומחה.

6.                לאחר עיון בסיכומי הצדדים, בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, שקל בית הדין האם בנסיבות התיק דנן יש למנות מומחה נוסף נוכח הבעייתיות בחוות דעת המומחה אשר לא השיב בבהירות לשאלות שנשאל, והתבקשה התייחסות הצדדים לעניין זה.

7.                התובע הודיע כי הוא מתנגד למינוי מומחה נוסף בתיק וטען כי אין הצדקה לכך בייחוד נוכח הנימוקים שפורטו בהחלטת בית הדין מיום 8.12.11, בה נדחתה בקשת הנתבע למינוי מומחה אחר. כמו-כן, מינוי מומחה נוסף עלול להביא לדחיית ההכרעה בתיק, והדבר אינו מוצדק בנסיבות העניין.

8.                הנתבע מנגד, הודיע על הסכמתו למינוי מומחה נוסף בתיק, כפי שטען כבר לאחר חוות הדעת.

דיון והכרעה

9.                עיון במסמכים שבתיק לרבות ההחלטה על מינוי המומחה, חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, מעלה כי אכן מקרה זה נמנה עם המקרים בהם מוצדק למנות מומחה נוסף, כפי שיבואר להלן.

10.           בהחלטה מיום 23.6.11 מונה כאמור המומחה, תוך שצוינו בפניו העובדות הבאות (סעיף 7 להחלטה):

א.                 התובע יליד שנת 1950.

ב.                   התובע, עובד בניין, עבד כשכיר לסירוגין מ- 10/1971 עד 9/1972 ובין השנים 1976 ל- 1981, 2-6/1990, 2001-2002, 8/05-2/06, 7/07-7/08.

ג.                  התובע השתמש בעבודתו במלט, חול, חצץ, סיד וטיט.

ד.                  לעיתים רחוקות עבד התובע עם כפפות ועל פי רוב עבד ללא כפפות...

ה.                  התובע עבד כשהוא לבוש בחולצה עם שרוולים (ארוכים בחורף וקצרים בקיץ), מכנסיים ארוכים ונעלים סגורות.

ו.                    עבודת התובע בוצעה בשטחים פתוחים תוך חשיפה לכל תנאי מזג האוויר, לרבות שמש.